​​

מידע נוסף

מהי צלקת?

צלקת הינה התחדשות של תאים במקום בו הרקמה נפגעה.

איך מבדילים בין פצע לצלקת?

פצע הינו רקמה פתוחה במקום הפציעה, המפריש לעיתים הפרשות סרוטיות או מזוהמות כבר בשלבים הראשונים. לאחר ניקוי הפצע מופיעה רקמת גרנולציה אדמדמה הממלאת את תוכן הפצע עד לשטח הפנים ולאחר מכן נוצר גלד. הצלקת מופיעה רק לאחר שאין פצע פתוח והגלד נופל – כלומר כאשר ישנה רקמת אפידרמיס שלמה והעור סגור לחלוטין.

מתי אפשר לדעת שהפצע לא יחלים ויהפוך לצלקת?

כל פצע משאיר אחריו סימן כלשהו, אבל ישנם סוגים שונים של צלקות. לפעמים העור נרפא בצורה טובה ונשארת צלקת שקשה לראות, אבל תמיד נותרת צלקת. העור שנפגע אינו נבנה מחדש באותה דרך בה הוא נבנה בפעם הראשונה.

מתי אפשר לטפל בצלקות?

תהליך ההצטלקות של גוף בריא, כלומר שאינו יוצר צלקות קלואידיות או היפרטרופיות, נמשך בדרך כלל עד שנתיים. רוב הטיפולים המומלצים היום מיועדים לצלקות שהן עד בנות שנתיים.

חשוב לציין שככל שמקדימים לטפל בצלקת (כשבועיים לאחר הורדת תפרים) כך הטשטוש שלה טוב יותר.

איך נגרמת צלקת?

לאחר פציעה יש התכנסות של תאים וכלי דם חדשים בתוך סביבת הפצע. תיקון הפגיעה נעשה על ידי בניית רקמת גרנולציה חדשה המשלימה את פני השטח. רק כאשר ישנה רקמת גרנולציה שלמה, התאים האפדירמלים יכולים למלא את שטח הפנים.

חלק מתאי האפידרמיס הם תאים המכילים קולגן. לעתים תאים אלו יוצרים רמת קולגן גבוהה כך שנוצרת צלקת היפרטרופית, כלומר צלקת בולטת מעל פני השטח.

האם ניתן למנוע היווצרות של צלקת?

ניתן להביא למצב של צלקות דהויות ופחות בולטות אם מטפלים כראוי ומהר במקום הפציעה, אולם לא תמיד ניתן למנוע את הופעת הצלקת.

תהליך ריפוי הצלקת: שלב אחר שלב

התהליך האינפלמטורי (הדלקתי)

עקב הינזקות רקמת העור, נוצר קריש דם ומופרשים חומרים המביאים לבצקת הרקמות (נפיחות ואדמומיות בעור). לעתים, נפיחות בעור עלולה להפריע לתהליך הריפוי של הפצע ולכן יש להפחיתה על ידי סילוק מזהמים וחיידקים מהפצע באמצעות רחיצה, חיטוי, סילוק רקמה מתה ומתן תרופות אנטיביוטיות.

כאשר יש איזון בתהליך הדלקתי, מתאפשרת צמיחה של כלי דם המביאים לחידוש אספקת הדם ולתחילת תהליך הריפוי.

שלב חידוש הרקמה

זהו השלב בו תאים פיברובלאסטיים חודרים בין שולי החתך/ הפצע ויוצרים חיבור בין השוליים והכיסוי העליון. שלב זה נמשך כשלושה שבועות. בתחילה, החיבור והכיסוי עדינים וחלשים, אך הם ממשיכים להתעבות ולהתחזק במשך תקופה הנמשכת עד חצי שנה.

בתהליך ריפוי טיפוסי, שישה עד שמונה שבועות אחרי החתך מתפתח שיווי משקל בין תהליך בניית הצלקת לבין תהליך הפירוק המסלק מאזור הצלקת את התאים היוצרים קולגן. האיזון מתרחש כאשר חוזק הצלקת מגיע ל-40% מחוזקו של עור בריא.

ככל שהצלקת מתבגרת, החוזק שלה הולך ועולה בעקבות קשרים הנוצרים בין סיבי הקולגן ששקעו בתוך הצלקת בשלב הבנייה.

שלב ההצטלקות

שלב זה מופיע לאחר חצי שנה. הצלקת שהתרחבה עד עכשיו מתחילה להתכווץ, למשוך את הרקמה שסביבה ומתחילה להיות פחות בולטת. תהליך זה יכול להימשך גם מספר שנים (בד"כ עד שנתיים). בשלב זה הצלקת מתחילה לדהות ולקבל את האלסטיות שלה.

בין שלב חידוש הרקמה לשלב ההצטלקות, נוצרים בצלקת סיבי קולגן המחזקים את הצלקת, מאפשרים את חזרת התפקוד ומתפתח איזון של יצירה והרס בין הקולגן הישן לקולגן החדש. איזון זה מעצב את צורתה הסופית של הצלקת.

במצב של סטייה מתהליך הריפוי הנורמלי, כאשר מופיע חוסר איזון בין תהליך הבנייה לבין תהליך הפירוק האחראים על היווצרות הצלקת, ממשיך להיווצר קולגן ללא בקרה. במצב כזה, הצלקת יכולה לגדול לכל הכיוונים.

אצל בני אדם, מראה צלקות העור מושפע מהמוצא (הגזע), מהצבע וממרקם העור, מהגיל וממיקום הצלקת.

דוגמאות לסוגי צלקות והשפעת הגזע ומרקם העור

1) צלקות על אנשים כהי עור נוטות להתעבות ולהתפתח לצלקות קלואידיות עד פי 20 יותר מאשר באנשים בעלי עור לבן.

2) צלקות על אנשים בעלי עור בהיר ועדין, נוטות לדהות מהר יותר.

3) צלקות על עור צעיר (גיל ההתבגרות) נוטות לריפוי יתר וכתוצאה מכך נוצרות צלקות גדולות ועבות יותר בהשוואה לאדם מבוגר.

4) צלקות שחוצות את קווי ההבעה ואת קווי מתאר העור, נראות יותר ובולטות יותר מצלקות החבויות בתוך קווי ההבעה וקווי מתאר העור.

5) צלקות המצויות מעל פרקי הגוף בהם יש מתח ותנועה כגון מרפקים וברכיים, נוטות להתרחב בצורה קיצונית.

6) צלקות באזור משולש החזה הקדמי – הסטרנום וכן צלקות בגב העליון, נוטות להתרחב בקלות ולפתח קלואידים, כלומר צלקות מעובות וקשות, ביתר קלות.

 

צלקת היפר-טרופית וצלקת קלואידית

צלקת היפר-טרופית וקלואידית הם שמות שניתנו לרקמה צלקתית שגדלה מעבר לגבולות של צלקת רגילה. זוהי למעשה צלקת מעובה, קשה ומורמת מעל העור.

הסיבה להיווצרות קלואיד לא ברורה או חד משמעית, אך היא נובעת כאמור מהתפתחות חוסר איזון בין תהליך הבנייה לתהליך הפירוק האחראים להיווצרות צלקת תקינה.

סוגי צלקות:

1. צלקות ניתוחיות לאחר כל סוגי הניתוחים הכירורגים, לרבות ניתוחים קיסריים.

2. צלקות טראומה כמו חתכים בעור.

3. צלקות כתוצאה מכוויות.

4. צלקות כתוצאה מניתוחים קוסמטיים, כגון מתיחת פנים ומתיחת בטן, הקטנה/הגדלת שדיים ועוד.

5. צלקות קלואידיות – צלקות מעובות, קשות, מורמות מעל העור ולעתים מתפרשות מעבר לשטח המקור של הצלקת. כאשר מסירים באמצעות ניתוח את הקלואיד יש סיכוי של בין 50%- 100% שהוא ייווצר מחדש.

6. צלקות היפרטרופיות- צלקות מעובות ומורמות מעל העור, אליהן בדרך כלל מתלווים אודם, בצקת וגרד.

רופאים המטפלים בצלקות

רופאים המטפלים בצלקות הם בדרך כלל פלסטיקאים ורופאי עור.

צלקות וחשיפה לשמש

במקום הצלקת ישנה בניית עור שהוא לא העור הטבעי איתו נולדנו. לכן יש להיזהר מאוד מקרני השמש לפחות בשנה הראשונה להיווצרות הצלקת.

סוגים שונים של טיפול בצלקות:

ג´ל סיליקון

ג´ל לטיפול בצלקות צריך להיות מורכב מסיליקון בדרגה רפואית גבוהה. ג´ל הסיליקון מתאים לצלקות שטחיות, קטנות, אדומות ומעקצצות. תפקידו של ג´ל הסיליקון ליצור שכבה דקה של סיליקון האוטמת את שטח הצלקת המעניקה לה את הלחות הנכונה. יש הטוענים כי הסיליקון עצמו יוצר שדה אלקטרומגנטי עם הצלקת ובכך מפחית את התהוות התסמינים שלה.

יריעות סיליקון לטיפול בצלקות (New Gel Sheets)

יריעות סיליקון משמשות בעיקר לטיפול בצלקות קלואידיות והיפרטרופיות, כלומר צלקות הבולטות בצורה משמעותית מעל העור. היריעות נצמדות אל אזור הצלקת, אוטמות אותה ויוצרות לחות בצלקת. בנוסף, היריעות יוצרות לחץ עדין מתמשך על איזור הצלקת. יש הסבורים כי הסיליקון עצמו יוצר מתח חשמלי המפחית את התפתחות הצלקת וגדילתה.

שיוף עור

שיוף עור משפר צלקות ניתוחיות עדינות ומשפר במידת מה צלקות אקנה שאינן עמוקות מידי.

השיוף נעשה באמצעות מכשיר שיוף המחובר לנייר זכוכית מיוחד, על ידי מכשיר לייזר ייעודי.

כל טיפול בשיוף העור מותיר אחריו עור אדמדם. האדמומיות בעור עשויה להישאר בין 3 ל-6 חודשים.

זריקות של חומרי מילוי

שיטה זו משמשת להרמה של צלקות שקועות כמו במצב של צלקות אקנה מחוברות אשר יצרו שקע.

Punchgrafts

מקטעי עור קטנים הנלקחים בדרך כלל מאזור מוסתר מאחורי האוזן. מכשיר קטנטן עם ראש עגול משמש לנטילת מקטע של עור בריא – השתל. פעולה זו מתבצעת באמצעות ניקוב אזור צלקת האקנה והוצאתה. לנקב זה מוכנס השתל. למרות שהשתלים גורמים גם הם לצלקות משל עצמם, הם יוצרים פני שטח אחידים יותר ושקועים פחות.

פילינג כימי

המקלפים הכימיים על בסיס פנול מסירים את שכבת האפידרמיס. שיטה זו טובה לצלקות שטחיות מאוד ומשמשת בעיקר לטיפול בנזקי שמש או באי סדירות בצבע העור.

זריקות סטרואידים

זריקות סטרואידים יעילות מאוד בריכוך צלקות מאוד נוקשות כמו קלואיד, וגורמות להן להתכווץ ולהשתטח. הסטרואידים מדכאים את יצירת הקולגן בצלקת ומכאן שאינה ממשיכה להתפתח.

חבישה וחליפות לחץ

חבישה וחליפות לחץ נפוצות יותר בצלקות מפושטות לאזורים גדולים יחסית, בעיקר בכוויות ובצלקות קלואידיות.

ניתן לשלב בין יריעות סיליקון (New Gel Sheets) לחבישות הלחץ.

טיפול ניתוחי

טיפול ניתוחי מתבצע בחדר ניתוח, בדרך כלל בהרדמה מלאה – תלוי בשטח הצלקת. בניתוח מסוג זה, הנפוץ יותר בכוויות מפושטות, מגלפים את הצלקת ומשתילים עור חדש.

loading